במרץ 2020 הורו לכולנו להסתגר בבתים כדי לעצור את עליית כמות הנדבקים בקורונה במדינה.
זרקו עלינו המון חוקים לא ברורים, כמו לא לצאת יותר מ-100 מטר מהבית. כמה זה 100 מטר? מאיפה מודדים? ומה עושים עם הילדים? איך מתמרנים בין להעסיק אותם ולהמשיך איכשהו לעבוד? ולכמה זמן?
פתאום בחיים שלנו, בלי הכנה, צצה ״בעיה מורכבת״, שדורשת שיתוף פעולה של כולנו כדי שנצליח להחליט יחד כמשפחה איך נתמודד איתה.
הצעד הכי משמעותי לפתרון היה להבין את שורש הבעיה. או יותר נכון, מה הצורך המדויק שלנו.
בבית שבו חיות ילדה על הרצף, ילדה היפראקטיבית ואמא עם הפרעות קשב וריכוז (aka: ״הלקוחות״) -
אנחנו צריכות יציבות. משהו שיעזור לנו לשמור על רצף יום הגיוני שבו השגרה שלנו נשמרת. עזרים ויזואליים הם חלק משגרת החיים שלנו, כך שידענו שה״איך״ לפתור את הבעיה, יהיה חייב להיות איזשהו אמצעי שנוכל כולנו לראות.
בלי ההבנה הזאת, היה מאוד מאתגר להתמודד עם ״הבעיה המורכבת״ הזאת. ההבנה של מה אנחנו צריכות - עזרה לנו למצוא פתרון שעבד לנו כמו קסם.
*
איך פיצחנו בעיה מורכבת - סגר בבית עם שתי ילדות קטנות לתקופה לא מוגדרת
עם הודעת הסגר בחדשות, אני, שישר רצה לפתרון בעיות באמצעים יצירתיים, שלפתי את חבילת הפוסט-איטס, כמה טושים ומדבקות, ויאללה לעבודה.
כל אחד ואחת מאיתנו רשמנו על פתק מה חשוב לנו במהלך היום. (חוץ מנגה, היא ציירה כלב שנראה כמו מלבן עם אוזניים).
על הפתקים התחילו להופיע עוגנים כמו זמן כושר, זמן מדיטציה, זמן עבודה, זמן עבודה, זמן עבודה, זמן טלויזיה ושיהיה גם זמן לציורים (כי זה מאד חשוב לבת ה-7 שלי) ועוד עוגנים חשובים כמו אוכל ומקלחות.
חשבנו ביחד איך לסדר את הפעולות שלנו באופן שיהיה הגיוני ומתאים לכולנו, את הפתקים סידרנו על הקיר, ליד טור של שעות (10:00-10:30,10:30-11:00 וכן הלאה).
כך נולד לו ״לו״ז קורונה״ שאמצנו לחיקנו בתקופה שהייתה מלאת חוסר ודאות. הפתרון שעזר לנו להתמודד עם הבעיה המורכבת שלנו.
לסיכום
החיים מציבים בפנינו לא מעט אתגרים, גם במישור האישי ובטח במישור המקצועי.
חלק מהבעיות שאנחנו חווים מוגדרות כבעיות מורכבות.
הבנה של מי האנשים שמושפעים מהבעיה, התמקדות בצרכים שלהם באמצעות ״חשיבה ממוקדת אנשים״, מציאת פתרונות ובדיקה שלהם בשטח - כל אלה מרכיבים תהליך מוצלח לשיפור המצב.
רוצים לקרא עוד על ״בעיות מורכבות״ או ״חשיבה ממוקדת אנשים״?
מוזמנים לשתף אותי במחשבות ורעיונות ולשתף אחרים שהסיפור הזה יכול לעורר בהם השראה :)
